הורה לא כשיר ולא חתם על ייפוי כוח מתמשך: איך ממנים לו אפוטרופוס

כאשר הורה מאבד את היכולת להבין ולהחליט, ולא חתם מראש על ייפוי כוח מתמשך, לא ניתן לתקן את המצב בדיעבד באמצעות חתימה מאוחרת. הדרך היחידה שעומדת למשפחה היא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי אפוטרופוס, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

משפחות רבות מגיעות לרגע הזה מתוך תחושת דחיפות, ומנסות לברר אם אפשר 'להחתים' את ההורה במהירות לפני שהמצב מחמיר. התשובה המשפטית חד משמעית: ברגע שאדם איבד את כושר ההבנה וההחלטה, כל חתימה על מסמך משפטי, כולל ייפוי כוח מתמשך, חסרת תוקף. החוק קובע סדר ברור בעניין זה: לפני שבית המשפט דן בבקשה למינוי אפוטרופוס, נבדק במרשם המתנהל אצל האפוטרופוס הכללי אם בכל זאת קיים ייפוי כוח מתמשך בתוקף.

הדרך היחידה שנותרת: בקשה למינוי אפוטרופוס

בקשה למינוי אפוטרופוס לבגיר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, במטרה לקבל צו שמסמיך אדם מסוים להיות אחראי על ענייניו הרפואיים, האישיים או הרכושיים של מי שאינו מסוגל לטפל בהם בעצמו. הבקשה מוגשת לבית המשפט שבתחום שיפוטו גר ההורה, ולא לכל בית משפט לפי בחירת המשפחה.

את הבקשה רשאים להגיש בני זוג או קרובי משפחה של ההורה, או באי כוחם, וכן תאגיד מוסמך או היועץ המשפטי לממשלה. בפועל, ברוב המקרים מגיש הבקשה הוא ילד בגיר, בן או בת זוג, או קרוב משפחה אחר הקרוב ביותר לטיפול השוטף בהורה.

מה בית המשפט בודק לפני שהוא נענה לבקשה

החוק אינו מאפשר מינוי אפוטרופוס כברירת מחדל רק בשל גיל מבוגר או קושי תפקודי מסוים. בית המשפט בוחן האם ניתן להשיג את המטרה הנדרשת בדרך פוגענית פחות, ורק אם לא קיימת חלופה כזו הוא נעתר לבקשה. מדובר בעיקרון יסוד בחוק שנועד לשמור על עצמאותו של האדם ככל האפשר, גם כשהוא זקוק לסיוע.

לצד הבחינה המשפטית, בית המשפט נעזר בהמלצת גורמי הרווחה לגבי הצורך במינוי ולגבי זהות המועמד או המועמדים לתפקיד, וזאת כחלק מהליך שבודק את טובתו של ההורה בפועל ולא רק את הצהרות המשפחה.

מה כולל צו המינוי ואיך מתחלקות הסמכויות

צו המינוי יכול להעניק סמכות לתחום הרפואי, לתחום הרכושי, לתחום האישי, או לכמה תחומים יחד, בהתאם למצבו של ההורה ולצורך הממשי. בית המשפט אינו מחויב למנות אפוטרופוס אחד בלבד: ניתן למנות יותר מאדם אחד ולחלק ביניהם את האחריות, לדוגמה כך שילד אחד יהיה אחראי על ההיבט הרפואי ואחר על ההיבט הרכושי, לפי החלוקה המתאימה למצב המשפחתי.

חלוקה כזו שימושית במיוחד כשיש כמה ילדים בגירים המעורבים בטיפול בהורה, שכן היא מאפשרת לכל אחד להתמקד בתחום שבו הוא פעיל יותר, בלי שאחד מהם יישא לבדו בכל נטל ההחלטות.

מה מכינים לפני שמגישים את הבקשה לבית המשפט

לפני הגשת הבקשה כדאי לרכז את החומר הרלוונטי, כדי שבית המשפט וגורמי הרווחה יוכלו לבחון את המצב בלי עיכובים מיותרים. ריכוז מסודר של המידע גם מקל על ההליך כולו ומקצר את שלב הבירורים.

• תיעוד רפואי עדכני המעיד על מצבו התפקודי והקוגניטיבי של ההורה
• פרטים מלאים על קרובי המשפחה מדרגה ראשונה, כולל עמדתם ביחס לבקשה
• פרטי המועמד או המועמדים לתפקיד האפוטרופוס והסכמתם בכתב לשמש בתפקיד
• מידע ראשוני על נכסים, חשבונות בנק וחובות קיימים, ככל שמבוקשת סמכות בתחום הרכושי
• בדיקה מוקדמת האם בכל זאת קיים ייפוי כוח מתמשך שהופקד אצל האפוטרופוס הכללי

ייפוי כוח מתמשך מול מינוי אפוטרופוס: ההבדל שהמשפחה מרגישה בפועל

ייפוי כוח מתמשך מבוסס על בחירה חופשית של ההורה בזמן שהוא עדיין כשיר, בעוד שמינוי אפוטרופוס הוא הליך משפטי שנכפה על המשפחה בדיעבד, לאחר שהאפשרות לבחור כבר אבדה. ההבדל הזה בא לידי ביטוי בכמה רבדים מעשיים שחשוב להכיר לפני תחילת ההליך.

הפיקוח שממשיך גם אחרי מתן הצו

מינוי אפוטרופוס אינו מסתיים ברגע מתן הצו. על האפוטרופוס שמונה מוטלת חובת דיווח שוטפת לאפוטרופוס הכללי, הרשות במשרד המשפטים האחראית על יישום חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובכלל זה על פיקוח על פעולות האפוטרופוס בנכסי ההורה ובענייניו האישיים.

חובת הדיווח נועדה להגן על ההורה מפני ניצול לרעה של הסמכות שהוענקה, אך היא גם מטילה על האפוטרופוס נטל בירוקרטי מתמשך שלא קיים במקרה של ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף. זהו אחד ההבדלים המעשיים המשמעותיים ביותר בין שני המסלולים, ושווה להביא אותו בחשבון כבר בשלב הגשת הבקשה.

מסלול ביניים שכדאי להכיר: מינוי תומך החלטות

לא כל מקרה מצריך בהכרח מינוי אפוטרופוס מלא. החוק מכיר גם באפשרות של מינוי תומך החלטות, מנגנון שנועד לסייע לאדם לקבל החלטות בעצמו במקום להעביר את סמכות ההחלטה לגורם אחר. כאשר מצבו של ההורה אינו מאפשר קבלת החלטות עצמאית לחלוטין, אך הוא עדיין מסוגל להביע רצון מסוים בסיוע, שווה לבדוק עם איש מקצוע האם מסלול זה רלוונטי לפני פנייה להליך אפוטרופסות מלא.

ההיבט הכלכלי שלא תמיד נמצא במוקד

כשמונה אפוטרופוס לתחום הרכושי, הוא אחראי לנהל את הנכסים, החשבונות ולעיתים גם את החובות הקיימים של ההורה, תחת פיקוח האפוטרופוס הכללי. במצבים שבהם להורה יש הלוואות פתוחות, חובות שלא טופלו, או מידע שגוי שנרשם במאגרי נתוני אשראי בבנק ישראל, ההיבט הכלכלי דורש בחינה נפרדת מזו המשפטית גרידא.

גיל יהלום, עורך דין בעל הסמכה של האפוטרופוס הכללי לעריכת ייפוי כוח מתמשך ובעל ניסיון של 28 שנה המשלב ייעוץ משפטי וכלכלי, מלווה משפחות שבהן השאלה המשפטית של מינוי אפוטרופוס כרוכה גם בבירור מצבו הכלכלי של ההורה, לרבות חובות קיימים ודירוג אשראי. השילוב הזה רלוונטי במיוחד כשהאפוטרופוס העתידי נדרש לקבל תמונה מלאה לפני שהוא נכנס לתפקיד, כדי לדעת כיצד לנהל את ענייניו הכספיים של ההורה בצורה אחראית.

משרד עורך דין גיל יהלום, הפועל מרמת גן ומלווה לקוחות בגוש דן, בתל אביב ובכל הארץ, מציע ליווי בשני הצירים גם יחד: הבחינה המשפטית של ההליך מול בית המשפט לענייני משפחה, והבחינה הכלכלית של נכסי ההורה וחובותיו, כחלק אחד ולא כשני תהליכים נפרדים.