דירוג אשראי נמוך: מה זה אומר בפועל ואיך בודקים אותו

רבים סבורים ש'דירוג אשראי נמוך' זה סוג של רשימה שחורה שנרשמים אליה ולא ניתן לצאת ממנה. זה פשוט לא נכון. דירוג אשראי הוא ציון דינמי, שמחושב מחדש בכל חודש, והוא משתנה בהתאם להתנהלות הפיננסית השוטפת. עם זאת, דירוג נמוך משפיע בפועל על היכולת לקבל אשראי, ולכן חשוב להבין מה עומד מאחוריו ואיך אפשר לבדוק אותו בעצמכם.

מי בכלל קובע את הדירוג, ומאיפה המידע מגיע

מאז שנת 2019 פועל בישראל מאגר נתוני אשראי לאומי, לפי חוק נתוני אשראי (התשע"ו-2016), המנוהל על ידי בנק ישראל. אל המאגר הזה מוזרם מידע פיננסי על כל אזרח מגיל 18, וממנו נשלף המידע שממנו מחשבות לשכות האשראי את הדירוג האישי. חשוב להבין: בנק ישראל לא 'ממציא' דירוג, אלא אוסף נתונים גולמיים, ואת חישוב הציון עצמו עושות לשכות אשראי מורשות.

בישראל פועלות שתי לשכות אשראי עיקריות המורשות לחשב ולהנפיק דירוג: לשכת האשראי לישראל מקבוצת דן אנד ברדסטריט, שלה חברת בת: אפליקציית "קפטן קרדיט", ולשכת BDI. גיל יהלום מייעץ לשתי החברות הראשונות, ומכיר מקרוב את המודלים שעל בסיסם הן בונות את הפרופיל הפיננסי של כל אדם. לכל לשכה שיטת חישוב משלה, אך בשתיהן הפרמטרים המרכזיים דומים: עמידה בהתחייבויות פיננסיות לאורך זמן, ואופן השימוש במסגרות האשראי הקיימות.

המידע שמזין את המערכת מגיע ממקורות שונים, ולא רק מהבנק שבו מתנהל החשבון. המידע שעל בסיסו מחושב הדירוג מגיע ממאגר נתוני אשראי של בנק ישראל, אליו מדווחים מקורות כמו נותני האשראי הגדולים, הממונה על חדלות פירעון, ההוצאה לפועל, בנק ישראל, והבנקים. משמעות הדבר: מעבר להתנהלות אצל נותני האשראי, גם הליך משפטי, פסק דין כספי או תיק בהוצאה לפועל או חשבון מוגבל עשויים להשפיע על הדירוג, גם אם מדובר בסכום שכבר שולם.

דירוג אשראי נמוך, מה זה אומר בפועל ביום-יום

דירוג נמוך לא אומר שאי אפשר לקבל אשראי בכלל, אלא שהסיכון שהגוף הפיננסי מייחס ללקוח גבוה יותר. בפועל זה מתבטא בכמה ערוצים: סירוב לבקשות הלוואה, אישור הלוואה בתנאים פחות נוחים, דרישה לערבים נוספים או בטוחות, הקטנת מסגרת אשראי בכרטיס או בעו"ש, וקושי מיוחד באישור משכנתא. דירוג אשראי במשכנתא עשוי להשפיע מאוד, שכן מדובר בהלוואה הגדולה ביותר שרוב האנשים לוקחים בחייהם, והבנקים בודקים אותה בקפדנות.

יועצת פיננסית שהתראיינה בעבר לתקשורת תיארה זאת בפשטות: "לדירוג נמוך יש משמעות, הוא יכול לדחוף אנשים לסחרור כלכלי". זו בדיוק הנקודה שגיל יהלום נתקל בה שוב ושוב בעבודתו: לקוח עם דירוג נמוך שנאלץ לקחת אשראי יקר יותר כדי לכסות חוב קיים, ובכך מעמיק את הבעיה במקום לפתור אותה. לכן חשוב לזהות דירוג נמוך מוקדם, ולא לחכות עד שהוא הופך למכשול מול הבנק.

מה גורם לירידת הדירוג

הדירוג משקף התנהלות פיננסית מצטברת, ולא אירוע בודד. בין הגורמים המרכזיים המשפיעים עליו לרעה:

• פיגורים בתשלומי הלוואות, משכנתא או כרטיסי אשראי, גם אם הוסדרו בהמשך
• חריגה חוזרת ממסגרת אשראי מאושרת בחשבון העו"ש
• ניצול גבוה ומתמשך של מסגרות אשראי עו"ש קיימות ביחס לתקרה שאושרה
• פתיחת תיקים בהוצאה לפועל, כולל תיקים שנפתחו על ידי ספקים או גופים לא בנקאיים
• הליכי חדלות פירעון, גם לאחר קבלת הפטר
• מידע שגוי או לא מעודכן שמופיע במאגר נתוני האשראי בטעות

נקודה שרבים מפספסים: לא כל פיגור נרשם באופן מיידי. יש תקופת סבלנות מסוימת לפני שדיווח על איחור בתשלום מועבר למאגר, אך כאשר הוא כבר נרשם, הוא נשאר גלוי לגופים המבקשים חיווי אשראי לתקופה משמעותית, ולא נעלם ברגע שהחוב מוסדר.

איך בודקים את דירוג האשראי שלכם, שלב אחר שלב

בדיקת הנתונים היא זכות חוקית, ולא צריך לשלם עליה כדי לקבל מידע בסיסי. כל אדם שנאספים לגביו נתונים במאגר נתוני אשראי של בנק ישראל, זכאי להזמין "דוח ריכוז נתונים" ללא תשלום אחת לשנה קלנדרית. את הדוח ניתן להפיק עצמאית, ולהוציא אותו באופן עצמאי דרך אתר מערכת נתוני אשראי של בנק ישראל או בטלפון, לאחר הזדהות באמצעות תעודת זהות ואמצעי אימות דיגיטלי.

חשוב להבחין בין שני מסמכים שונים: 'דוח ריכוז נתונים' שמציג את המידע הגולמי שנאסף עליכם, ו'דוח דירוג אשראי' עצמו, שהוא ציון מספרי שמחשבת לשכת אשראי על בסיס אותו מידע. מי שרוצה לקבל את הציון המספרי והסיבות לדירוג, ולא רק את המידע הגולמי, יכול לפנות ישירות ללשכת אשראי, למשל דרך אפליקציית קפטן קרדיט או דרך אתר BDI, בדרך כלל בכפוף לתשלום עבור הפקת הדוח.

כאשר מקבלים את הדוח, יש לעבור עליו שורה אחר שורה ולבדוק שלושה דברים: האם כל ההלוואות וההתחייבויות שמופיעות שם אכן קיימות ורלוונטיות, האם מועדי הפירעון והסטטוס תואמים את מה שידוע לכם בפועל, והאם מופיע מידע שלילי שאתם לא מזהים כלל. חלק ניכר מהמקרים שמגיעים לטיפול משפטי-פיננסי מתחילים בדיוק בבדיקה כזו, כשמתגלה פער בין המידע במאגר לבין המציאות.

גיליתם טעות בדוח? כך מתקנים מידע שגוי

מידע שגוי במאגר נתוני האשראי הוא לא תרחיש נדיר, ולעיתים הוא זה שמושך דירוג שלם כלפי מטה. אם מתגלה רישום שגוי, כדוגמת חוב שכבר נפרע, פיגור שדווח בטעות או חוב ששייך לאדם אחר, ניתן להגיש בקשה לצורך תיקון הרישום השגוי, כאשר הבקשה מועברת לבחינה, ואם נמצאת מוצדקת, מתבצע שינוי בדוח.

בפועל, תהליך התיקון דורש הכנת תשתית עובדתית מסודרת: אסמכתאות על פירעון החוב, התכתבות מול הגוף המדווח, ולעיתים גם פנייה מקבילה לגורם שממנו הגיע הדיווח השגוי (בנק, חברת אשראי, הוצאה לפועל וכדומה). כאן בדיוק נכנס הידע המשפטי לתמונה: לא כל בקשת תיקון מנוסחת ומתועדת כך שתתקבל, ופנייה לא מדויקת עלולה להידחות או להימשך זמן רב מיותר.

דירוג נמוך וחובות כבדים, מתי מדובר בבעיה רחבה יותר

דירוג נמוך הוא סימפטום, לא הבעיה עצמה. כשדירוג נמוך מלווה בכמה תיקי הוצאה לפועל, בהלוואות שמכסות הלוואות קודמות, או בקושי מתמשך לעמוד בהחזרים חודשיים, מדובר כבר בתמונה של שיקום כלכלי שדורשת בחינה כוללת, ולא רק תיקון נקודתי בדוח אשראי. במקרים כאלה רלוונטי לבחון כלים כמו הסדר חובות מול הנושים או, בהתאם לנסיבות, הליך חדלות פירעון על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

גיל יהלום מלווה לקוחות בדיוק בצומת הזה, כשהצורך המשפטי (הסדר מול נושים, ניהול הליך משפטי) והצורך הפיננסי (הבנת ההשלכות על הדירוג, סדר עדיפויות בפירעון חובות) שלובים זה בזה. הניסיון של 28 שנה במקצוע, מאפשר לבחון כל מקרה גם מהזווית המשפטית וגם מהזווית הכלכלית, בלי להפריד ביניהן.

השילוב בין הליך משפטי לייעוץ פיננסי

עורך דין רגיל יכול לטפל בהליך המשפטי מול נושה או מול הוצאה לפועל. יועץ פיננסי יכול להסביר איך בונים תוכנית החזרים. פחות שכיח למצוא את שני הכיוונים תחת קורת גג אחת, וזו בדיוק הנקודה שבה גיל יהלום, חבר הנהלת איגוד היועצים לכלכלת המשפחה בישראל, בונה את דרך העבודה שלו: לא רק לייצג משפטית, אלא גם להבין את המשמעות הפיננסית ארוכת הטווח של כל צעד, כולל ההשפעה שלו על הדירוג במאגר נתוני אשראי.

מי שפועל מתוך רמת גן וגוש דן, ופונה לליווי בנושאי דירוג אשראי ושיקום כלכלי, יכול למצוא במשרד גישה שמשלבת בין הבנת החוק לבין הבנת המספרים בפועל. הפעילות אינה מוגבלת לאזור מסוים, והמשרד מלווה לקוחות בכל הארץ, לצד מעורבות התנדבותית בשיל רמת גן בתחום מתן פתרונות ליציאה מחובות.

מתי כדאי לפנות לייעוץ מקצועי בנושא דירוג אשראי

לא כל דירוג נמוך מצריך ליווי משפטי. אם מדובר בטעות טכנית חד-פעמית בדוח, ניתן לעיתים לפתור אותה עצמאית מול לשכת האשראי. אבל כאשר הדירוג הנמוך משולב עם כמה חובות פעילים, הליכים משפטיים תלויים ועומדים, או קושי מתמשך לקבל אשראי בסיסי, שווה לבחון את התמונה המלאה עם גורם שמבין גם את הצד המשפטי וגם את הצד הפיננסי, לפני שממשיכים לצבור חובות נוספים כדי לכסות חובות קיימים.

בדיקה מסודרת של הדוח, הבנה מדויקת של הגורמים שהובילו לדירוג הנוכחי, ובחינת האפשרויות העומדות על הפרק, הן הצעד הראשון בכל תהליך כזה. משרד עורך דין גיל יהלום מציע ליווי הבוחן את שני הצדדים יחד, כשלב מקדים להחלטה איך להתקדם.